היכונו היכונו לנאומי התוכחה של מנחם, 3-0 לנציגות המזרח על נציגות המערב! אוי לעיניים שכך רואות. שיקאגו ניצחה את אוקלהומה על אף ניצחון קמבאק של האורחים, מיאמי ניצחה את מיניסוטה הצעירה ושארלוט דורכת על דאלאס. אף אחד מהמשחקים הוא לא הפתעה של ממש, אבל זאת בהחלט תצוגה מרשימה של המזרח, שמפגינה את העומק המשופר של הקונפרנס.

אז בואו ניגש לאקשן.

שיקאגו בולס (2-4) 104 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (3-3) 98:

דריק רוז הוא כמו בת הזוג הסוערת והלא יציבה שלך, כשאתה איתה זה מסעיר ומלהיב ונותן לך תחושה שאתה יכול ללכת הכי רחוק בעולם, אבל יותר מדי פעמים היא נעלמת, נכנסת לדכאונות שלה, מתנתקת.

כרגע, הוא נמצא, ועוד איך נמצא.

ג'ימי באטלר הוא כמו החברה היציבה שלך, זאת שכנראה תתחתן איתה בסוף, זה לא תמיד ניצוצות ולא תמיד התלהבות, אבל בסופו של יום היה תהיה שם בשבילך.

היום השניים האלה חברו יחד כדי להעניק לשיקאגו ניצחון יוקרתי, וגם דיי חשוב בתחילת העונה כשהליגה מתחילה לתפוס צורה.

דווקא אוקלהומה פתחה את המשחק טוב יותר כש-10 של ווסטברוק ברבע הראשון נותנות להם את היתרון, אבל שיקאגו נשארה במשחק, ולא נתנה לרעמים לברוח. שלשות של ברוקס ובאטלר בתחילת הרבע השני נתנו לשיקאגו את היתרון שצמח בשיאו ל-7, אבל הפעמים הרעמים הם אלה שלא נתנו למשחק לברוח כשדוראנט, איבאקה, ווסטברוק מגיעים לספרות כפולות כבר במחצית.

הרבע השלישי המשך במגמה דומה כשיתרון השיא של שיקאגו מגיע ל-10 אבל למען האמת הייתה תחושה של משחק צמוד לאורך כל הדרך ו-5 דקות לסיום הרבע הרביעי שתי זריקות עונשין מדויקת של דוראנט השוו את התוצאה. מהרגע הזה גאסול ורוז השתלטו על המשחק. זה התחיל בג'אמפ שוט של גאסול שהחזיר את היתרון למארחים לפני שדורנט השווה.

רוז החטיא, לקח את הריבאונד של עצמו והחזיר את היתרון, רק כדי לראות את ווייטרס משווה שוב. אז התחיל רצף של ג'אמפ, שתי זריקות עונשין, ג'אמפ, ג'אמפ של רוז, 8 נקודות שסידרו יתרון 4 לשיקאגו, וגאסול חתם את המשחק עם הוק מדוייק.

באוקלהומה עסקים כרגיל. דוראנט עם 33, ווסטברוק עם ערב סולידי מבחינתו של 20 באחוזים לא רעים, וגם 10 אסיסטים כשאיבאקה מוסיף 17, אבל זה לא מספיק, ואוקלהומה ממשיכה להראות דומה מדי לשנה שעברה.

שיקאגו לעומת זאת, הציגה לראווה כאמור את רוז עם 29 ובאטלר עם 26, אבל לא רק. גאסול עם דאבל דאבל ומקדרמוט עם 9 היו משמעותיים גם הם, וכך גם גיבסון וברוקס עם 9 מהספסל כל אחד.

מי שנתן לשיקאגו את הניתחון הוא הקבוצה שעלתה מהספסל. שימו לב למספרים – +16, +11, +14, +11 לנואה, מור, גיבסון וברוקס (20 דקות בממוצע לארבעה), לעומת -14 למקדרמוט ו-12 למירוטיץ' למשל.

העומק של שיקאגו לעומת זה של אוקלהומה בולט, ובוודאי תהיה לכך השפעה להמשך. ניצחון נאה לשיקאגו.

מיניסוטה טימברוולבס (2-2) 84 – מיאמי היט (2-3) 96:

כשמיאמי רצה, קשה מאוד לעצור אותה וזה בדיוק מה שקרה הלילה במיניסוטה.

ההיט עם 16 נקודות בהתקפות מעבר (לעומת 9 של מיניסוטה) פתחו פער ברבע השלישי ולא הסתכלו לאחור.

המשחק היה צמוד במחצית הראשונה אבל ברבע השלישי ההתקפה של מיניסוטה נעצרה, ומיאמי טסה עד 22 הפרש, ומהרגע הזה היא הורידה הילוך ואפשרה למיניסוטה לצמצם, כך שהפער נראה לא גדול, אך בפועל מדובר בניצחון קל למיאמי.

בצד השלישי בעיות העומק של מיאמי באו כאן לביטוי קיצוני. כל שחקני החמישיה של ההיט' קלעו בספרות כפולות (16 ו-12 ריבאונדים לבוש, 25 לוייד), אבל חוץ מהם רק שני שחקנים נוספים קלעו (ווינסלואו שנראה מרשים עם 7, וג'ונסון עם 8), אם במשחק כזה ווייד צריך לשחק מעל 30 דקות זה יפגע בסיכויים של מיאמי בהמשך.

החמישיה של מיניסוטה לעומת זאת הייתה מזעזעת, פרינס וגארנט יחד קלעו רק 2 נקודות ב-23 דקות. וויגינס קלע 12, והוא היחיד בחמישיה עם מאזן דו ספרתי. מרטין ומוחמד עלו מהספסל ותרמו 14 טו סמולר דה השפלה.

דאלאס מאבריקס (3-2) 94 – שארלוט הורנטס (3-2) 108:

הידד לחביבת המערכת, וליקיר המערכת אל ג'פרסון שאינו אוכל עוד כנפיים!

שתי הקבוצות קלעו באחוזים מחפירים מ-3 (דאלאס עם 20 שארלוט 22), אבל בניגוד לדאלאס לשארלוט יש את הדבר הזה שנקרא סנטר. 58 -36 היה יתרונה של שארלוט בנקודות בצבע, ולזה לדאלאס פשוט לא הייתה תשובה.

דרון וויליאמס סיים עם 15, ופצ'וליה עם 14 ו-10 ריבאונדים שכמובן לא סייעו למאבריקס.

בצד השני, אל ג'פרסון קלע 31 נקודות ב-26 דקות בלי להתרחק יותר מדי מהטבעת, פשוט כי לא היה מי שירחיק אותו משם. וויליאמס ממשיך את פתיחת העונה הטובה שלו עם 17 נקודות ו-12 ריבאונדים כשהוא משאיר מעט מאוד פרורים לפרנק קמינסקי ששיחק רק 5 דקות. ג'רמי לאמב ממשיך את היכולת הנהדרת מאז שחתם על החוזה החדש ותרם 16, כשקמבה ווקר תורם 14 משלו.

דנבר נאגטס (3-2) 84 – יוטא ג'אז (2-3) 96:

אחוזים לא טובים מה-3 לא בהכרח יהרגו אותך, אבל כשאתה קולע ב-25% ומתעקש לזרוק 20 פעמים, זה בהחלט עשוי, וזה מה שקרה לדנבר הלילה במשחק הפכפך בקולורדו.

דנבר פתחה מצויין והיתרון שלה הגיע עד כדי 13 נקודות ברבע הראשון כשמודעי מנהל את המשחק היטב ותורם 5 נקודות וכמוהו גם גלינרי. ברבע השני יוטא חזרה, והמשחק הפך לצמוד עד שריצת 23-8 מפתיחת הרבע הרביעי נתנה ליוטא יתרון דו ספרתי שגמר את המשחק.

בדנבר בלט גלינרי עם 18 באחוזים טובים אבל מעבר לזה לדנבר לא היה הרבה בהתקפה. הייוורד היה מצויין עבור יוטה עם 20 וגובר היה מפלצת מתחת לסלים עם 16 ריבאונדים. בארק בוקר וברקס עלו טוב מהספסל עם 12 13 ו-12 בהתאמה.

פורטלנד טרייל בלייזרס (2-4) 115 – ממפיס גריזליס (3-3) 96:

תסתכלו על פורטלנד שנעלבו שקראתי להם קבוצת טנקינג ונתנו בראש לממפיש שממשיכה להיות האניגמה של הליגה עד כה.

ממפיס פתחה סביר ואף הובילה ב-5 ברבע הראשון, אבל החל מהרבע השני חלה התפרקות רבתי. לא יכול להיות שקבוצה בלי משחק פנים מנצחת את ממפיס 47-36 בריבאונד. לא יכול להיות שממפיס מתפרקת ככה בהגנה, נקודת החוזקה המסורתית שלה ולא יכול להיות שהפער לפורטלנד מגיע ל-26 נקודות!!!

כצפוי, לממפיס אין משחק קליעה מבחוץ (35%), אבל גם אין שום סיבה מוצדקת שפורטלנד תקלע 50% מחוץ לקשת ואותו האחוז ממש מהשדה.

לילארד הוביל כמובן את פורטלנד עם 27 כשמקלום מצטרף אליו עם 20. הוא כונה כאן ע"י המגיבים השחקן המשתפר של העונה בפוטנציה, ובהחלט יתכן שזה יהיה המקרה.

בצד השני ממפיס עם גאסול רנדולף ולי וזה הכל. דאבל דאבל של רנדולף עם 16 ו-10 לא הספיקו, וזה לא מפתיע כשקונלי קולע רק 7 ופשוט לא הגיע עדיין לעונה הזאת.

ממפיס צריכה לשנות הילוך ומהר, המערב הוא פרוע, והוא עלול לברוח.

וזה נכתב לפני המשחק:

אוקלהומה, שיקאגו, מיאמי, דאלאס, ממפיס וחביבת המערכת שארלוט ביום חמישי גדול שבו אין אף קבוצה עם מאזן שלילי (למעט חביבת המערכת, שארלוט), עם לא פחות מ-5 משחקים, אז בואו ניגש לאקשן.

שיקאגו בולס (2-3) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (2-3) 3:00:

ההגנה המתדרדרת של הבולס פוגשת את ההתקפה המשתוללת של הת'אנדר, במשחק שחשוב לשתי הקבוצות לאור הפתיחה המגומגמת למדי של שתיים שרואות את עצמן (גם אם אני לא רואה אותן ככאלה) כטוענות לכתר. זה גם יהיה הסטוריליין המרכזי של הערב – האם שיקאגו מסוגלת לחזור להגנה שאפיינה אותה בשנות ת'יבודו, לקשיחות מתחת לסל ולכפות זריקות קשות על הדואו של אוקלהומה.

ווסטברוק הפגין יכולת מדאיגה במשחק האחרון של הת'אנדר שהסתיים בהפסד עם 1 מ-8 מהשדה ברבע האחרון ו-8 איבודים, כמשחק ההתקפה של אוקלהומה נראה כמו המשך ישיר של תקופת ברוקס – מעט ארגון, מעט סדר, הרבה בלגאן, המון המון המון זריקות של ווסטברוק ו/או דוראנט תלוי מי בריא.

התוצאה עם זאת, היא שהת'אנדר היא היום אחת הקבוצות שמשחקיה הם המבדרים ביותר בליגה – 118 נקודות לטובתה, 111 לטובת היריבה 48 אחוז מהשדה שלה, 44 אחוז של היריבה, 21 איבודים ו-8 חסימות בקיצור תענוג.

לעומת זאת שיקאגו קולעת רק 100 וסופגת 102 (כל הנתונים בעירבון מוגבל, ה-130 שהם חטפו משארלוט מעוותים את הנתונים), ואולי הנתון המפתיע מכל לוקחת רק 43 ריבאונדים למשחק לעומת 53 של הת'אנדר. עוד נתון שמלמד קצת על ההבדלים בסגנון עד כה – לאוקלהומה כאמור 118 נקודות למשחק לעומת 100 של שיקאגו אבל פער האסיסטים בין השתיים הוא רק 2 אסיסטים (22-20) כלומר, המשחק של אוקלהומה אינדיבידואלי בהרבה.

אוקלהומה ניצחה את שיקאגו ב-6 מ-7 המשחקים האחרונים בין השתיים, שיקאגו תנסה לשפר את המאזן, אבל לא תצליח.

אוקלהומה ב-7.

מיניסוטה טימברוולבס (1-2) – מיאמי היט (2-2) 3:00:

משחק שבמבט ראשון לא נראה מרתק, אבל יש בו הרבה עניין, בוודאי לקוראי אתר זה.

אחת הסוגיות המקטבות ביותר באתר הוא יכולתה של מיאמי היט, והפוטנציאל שלה העונה. אני באופן אישי טענתי בתחילת העונה שהם לא יגיעו לפלייאוף (למרות שיש לי מחשבות כפירה) בעוד אחרים באתר סבורים שהם קבוצה לגמר מזרח, ובערב טוב אף יותר מכך (הזויים).

פתיחת העונה של מיאמי לא מלמדת אותנו הרבה. הם פתחו עם ניצחון על שארלוט, המשיכו עם הפסד צפוי למדי לקליבלנד, המשיכו על ניצחון מרשים על יוסטון (שנכנס לפרופורציות לאור היכולת הקטסטרופלית של הארדן בפרט והרוקטס בכלל בפתיחת העונה, אבל זה כבר סיפור אחר), והפסידו ב-6 לאטלנטה שבעצמה לא פתחה את העונה מדהים.

בקיצור, גישושים.

כל החמישייה של מיאמי קולעת כרגע בספרות כפולות, כשאת כולם מוביל כמובן דוויין וייד עם 21.5, אבל האם הוא יכול להמשיך בקצב הזה? נקודה חשובה נוספת היא שחסן וייטסייד ממשיך להרשים גם העונה עם 16 נקודות ו-11 ריבאונדים למשחק. היכולת הטובה של השניים כמו גם של בוש, מסיתה את תשומת הלב מהבינוניות היחסית של דנב ודרגיץ' ומהעובדה שנכון לעכשיו עם הפציעה של סטודמייר והבלגאן עם גרין (אושפז לאחר אירוע שכלל עימות עם המשטרה), למיאמי אין ספסל.

בפתיחת העונה, ההיט נראים כמו קבוצת מזרח קלאסית, שקולעת פחות מ-100 למשחק, וסופגת עוד פחות, ללא זריקה אמינה מ-3 (35% בלבד) הנסמכת על הגנה חזקה ומעט טעויות.

הטימברוולבס לעומת זאת נראים כמו טלנבולה. הרבה אנשים צעירים ויפים, מוות קורע לב ועיסוק אינטנסיבי בו, וחוסר בהירות לגבי הרמה האמיתית המצופה.

חוסר האיזון בחמישיה של הטימברוולבס זועק לשמיים עם פרינס וגארנט שבא לך לפנות להם מקום באוטובוס אם אתה רואה אותם ברחובות מיניאפוליס, טאוונס וויגינס שדומה שעדיין צריכים שיסבירו להם איפה בדיוק נמצאים חדרי ההלבשה בכל אולם, וריקי רוביו כמאזן.

מיניסוטה פתחה יפה וניצחה את הלייקרס ואת דנבר (ראיתי אישית את המשחק נגד הלייקרס, זה היה כדורסל ממש קשה לצפייה), והפסידו לפורטלנד, כלומר מיניסוטה שיחקה נגד שלוש נמושות המערב ויצאה במאזן של 1-2, האם זה אומר שהיא אחת מהן או שהיא נמצאת רמה אחת מעל?

תשובה חלקית נקבל היום.

מיאמי ב-12.

דאלאס מאבריקס (2-2) – שארלוט הורנטס (3-1) 3:30:

דאלאס עוד מנסה להתאושש מסאגת דיאנדרה ג'ורדן ופוגשת את שארלוט שעוד מנסה להתאושש באופן כללי.

באתר הליגה כותבים שדאלאס היא אחת הקבוצות הלא יציבות בליגה, ומפנים לפערים בסטטיסטיקות בין הנצחונות על פיניקס והלייקרס להפסדים לקליפרס וטורנטו, אבל אני חושב אחרת. אני חושב שההבדל נובע לא מחוסר יציבות של דאלאס אלא מהעובדה שפיניקס והלייקרס הן נמושות, והקליפרס וטורונטו הן, ובכן, לא. דאלאס היא קבוצה בינונית.

נוביצקי ממשיך להילחם בזמן עם 17 נקודות ו-8 ריבאונדים, פתיחה נאה לכל הדיעות, אבל הוא מוגבל לעד 30 דקות למשחק, וזה משפיע. פצ'וליה פתח לא רע עם 9 ריבאונדים למשחק, ופארסונס ומתיוס הם קלעים ראויים, אבל דרון וויליאמס כנראה לעולם כבר לא יהיה הרכב שקיוו שיהיה, ופארסונס ממשיך לגרום לדריל מורי להיראות גאון עם פתיחת עונה קטסטרופלית.

כרגע נראה שהמקסימום שאפשר לקוות לו מדאלאס, הוא מאבק על המקום ה-8, שישמור אותם תקועים בלי בחירות דראפט גבוהות ובלי סיכוי להתחרות בגדולות, ועם הופעות קבועות בשאקטין א פול שמבטיח להם ג'אבל מגי.

https://www.youtube.com/watch?v=et3LTKx2OaA

אם בדאלאס מדובר על בינוניות מדכדכת מעט, לגבי שארלוט באמת לא ברור מה אפשר להגיד. הפסדים למיאמי, והפסד כפול לאטלנטה הבטיחו פתיחת עונה של 0-3, אבל האמת שזה פחות גרוע משזה נראה. אטלנטה היא קבוצה חזקה ושני המשחקים היו צמודים מאוד. במשחק הרביעי שארלוט כבר התפוצצה על שיקאגו והראתה את הפוטנציאל ההתקפי שלה כשהמטירה 130 נקודות על השוורים האומללים. באטום פתח את העונה היטב עם 14 ו-7 ריבאונדים למשחק, וכך גם ג'פרסון עם שני דאבל דאבלים רצופים, ומארווין וויליאמס עם 10 נקודות ו-9 ריבאונדים למשחק.

אני עדיין סבור שלשארלוט יש את הפוטנציאל לעשות את הפלייאוף במזרח, אבל זה הרבה תלוי במומנטום שלה, כי יש לה לא מעט שחקנים שמושפעים ממצב רוח, ובראשם אל ג'פרסון.

האם השפעת הניצחון על שיקאגו תמשיך להערב? אני חושב שכן.

שארלוט ב-10.

דנבר נאגטס (2-2) – יוטה ג'אז (2-2) 4:00:

היי דנבר, היי יוטה. מה זה, איך אתן עדיין לא במאזן שלילי?!

שתי הקבוצות מנסות לבנות משהו מבין ההריסות, עם המון דקות לרוקיז, וסגל צעיר ונמרץ.

יוטה הרשימה בנצחונות על פילי ואינדיאנה, לאחר הפסד לדטרויט, אבל חזרה לאדמה עם הפסד לפורטלנד, אבל יש תחושה שעם עוד עונה של ניסיון הקבוצה הזאת תהיה מוכנה להתחרות.

החיסרון של דנטה אקסום מורגש, אבל גם בלעדיו רודני הוד עושה עבודה יפה בקו האחורי, גורדון הייורד ממשיך להראות יכולת נאה, והקו הקידמי של דריק פייבורס ורודי גובר הוא לא פחות ממפחיד.

למרות זאת ברור שמדובר בקבוצה שעדיין אינה בשלה, היא תעשה הרבה טעויות, תפסיד הרבה, וזאת עוד לא העונה שלה להתחרות.

דנבר ניצחה את יוסטון והלייקרס והפסידה למיניסוטה ואוקלהומה, ודומה שהיא נמצאת בעונת הרצה. גלינרי פתח את העונה היטב ואם הוא ישאר בריא הוא אחלה שחקן בשביל דנבר. עמנואל מודעי מקבל דקות חשובות ומבסס את מעמדו כפוטנציאל לרוקי העונה, אבל אני לא מתלהב מהפרוייקט של דנבר ולא רואה אותו מתרומם בלי עוד שינוי משמעותי במצבת השחקנים.

יוטה ב-5.

פורטלנד טרייל בלייזרס (2-3) – ממפיס גריזליס (2-3) 5:30:

היי פורטלנד, מה זה, מה אתם עושים באותו מאזן כמו ממפיס?!

ובכן, אם חיפשתם קבוצה לא יציבה, אז הנה ממפיס, נעים להכיר.

חוטפים 30 הפרש מקליבלנד? אין בעייה, נבוא עם שני נצחונות רצופים על אינדיאנה וברוקלין. חטפנו 50 הפרש מגולדן סטייט? לא נורא, נתקן מול סקרמנטו. בקיצור, בינתיים מנצחים את הנמושות וחוטפים בראש שאלוהים ישמור מהחזקות.

מזל שעכשיו מגיעה פורטלנד.

טוני אלן עם פתיחת עונה זוועות עם 5 נקודות ו-5 ריבאונדים למשחק הוא פשוט לא פקטור התקפי. גם המספרים של רנדולף וגאסול עם סביבות ה-10 נקודות ו-5 ריבאונדים למשחק לכל אחד מהם הם הרבה פחות ממה שהתרגלנו, והקו האחורי של קורטני לי ומייק קונלי חוזר לבינוניות.

החוזקה של הקבוצה הזאת בעיני היא בתיאום בין השחקנים שלה, הכימיה ביניהם, והיכולת שלהם להשלים אחד את השני ולייצר סינרגיה, כי למעט מארק גאסול אני סבור שבכל קבוצה אחרת כל השחקנים האלה היו טובים פחות מבממפיס.

פורטלנד התפרקה מנכסיה בקיץ, ודומה שהיא הולכת לעונת טנקינג, אבל בינתים השחקנים שלה לא ממש משתפים פעולה. נצחונות על ניו אורלינס, מיניסוטה ויוטה שמים את הטרייל בלייזרס במאזן חיובי לאחר 5 משחקים ולכך אחראי שחקן אחד – דמיאן לילארד שלוקח את הקבוצה הזאת על הכתפיים ועם סיוע של סי ג'יי מקלום ויכולת לא רעה של מייסון פלאמלי, הם בינתיים מחזיקים מעמד.

בכל זאת אני חושב שהערב הוא הערב שבו הכל חוזר לסידרו.

ממפיס ב-12.